"אשר קדשנו במצוותינו וציווינו על מקרא מגילה"

\\ הרב גלעד קריב
 

קריאתה של מגילת העצמאות במסגרת חגיגות יום העצמאות המגילות כמקרא קודש בחגי ישראל

 

אחד מן המאפיינים המוכרים של חגי ישראל ומועדיו הוא הקריאה בפרשות התורה ובפרקי הנביאים במסגרת תפילות החג. בדומה ליום השבת נוהגים בשלושת הרגלים, בראש השנה ביום הכיפורים ובימי התענית לקרוא בפרשות התורה ולאחריהן בדברי הנביאים המכונים "הפטרה". בחנוכה ובפורים מסתפקים בקריאה בפרשות התורה בלבד.

בצד הקריאה מן התורה ומספרי הנביאים נוהגות קהילות ישראל לקרוא בחמישה מועדים את חמש המגילות הנכללות בספרי הכתובים שבתנ"ך. את הדרך להיווצרותו של מנהג זה סללה מגילת אסתר, הנקראת כידוע בחג הפורים. חכמי המשנה קבעו להלכה את קריאתה של המגילה, בעקבות הרמז לדבר המופיע במגילה עצמה. במסכת סופרים, קובץ הלכתי שנתחבר ככה"נ בארץ ישראל, לאחר חתימת התלמודים, נזכר המנהג לקרוא במגילת איכה בתשעה באב; במגילת רות בחג השבועות ובמגילת שיר השירים בחג הפסח. את השורה השלימה הקריאה במגילת קהלת בחג הסוכות, הנזכרת לראשונה בספרי הלכה של קהילות אשכנז בימי הבינים כדוגמת "מחזור ויטרי" ו"ספר אבודרהם".

ביחס לזמן קריאתן של המגילות במהלך החג ולקראתו התפתחו מנהגים שונים בין עדות ישראל. בנוסף התפתחו מנהגים שונים ביחס לאופן הקריאה. בחלק מן הקהילות נוהגים שקריאת שיר השירים, רות וקהלת נעשית ביחידות בשעה שבקהילות אחרות קוראים המגילות בציבור, כדוגמת קריאתה של מגילת ישראל. במקצת הקהילות נוהגים לקרוא את כל חמש המגילות מתוך קלף ואף לברך ברכה מיוחדת על הקריאה. בקהילות אחרות נוהגים לקרוא רק את מגילת אסתר מתוך הקלף ולברך על קריאתה, בעוד שיתר המגילות נקראות מן הדפוס.

 

קריאתן החוזרת והנשנית של המגילות, ושיבוצן לאורכו של לוח השנה העברי הביא אף ליצירת ניגון ייחודי לקריאת טעמי המקרא המופיעים בהן. אופן ניגונם של טעמים אלו שונה מאופן הנגינה של טעמי הקריאה בתורה וטעמי הקריאה בהפטרה מתוך ספרי הנביאים.

 

מגילות עתיקות ומגילות חדשות
 

על יסוד קריאתן של המגילות במועדים השונים התפתח במרוצת הדורות המנהג לקרוא בחג החנוכה את מגילת אנטיוכוס, מדרש היסטוריוגרפי קדום שזמן חיבורו המדויק אינו ידוע. מגילה זו נזכרת כבר בכתביו של רבי סעדיה גאון, מנהיגה של יהדות בבל במאה העשירית, ובשורה ארוכה של ספרי פרשנות, מנהג ותפילה במאות שלאחר מכן. בחלק מעדות ישראל נהגו במגילה זו ובקריאתה כבוד רב ואף כללו אותה בדפוסיו של התנ"ך.

 

בדורנו, עמס פרופ' אביגדור שנאן, יחד עם שותפים נוספים, את המשימה הקשה והקדושה של חיבור מגילת השואה. המגילה שנתפרסמה בשנת 2004, נקראת בבתי כנסת רבים ברחבי העולם היהודי ביום השואה, בסגנון המזכיר את קריאתה של מגילת איכה בתשעה באב.

 

 

מגילת העצמאות – מקרא קודש של דורנו

 

בצהרי יום ו', ה' באייר תש"ח, הכריז דוד בן גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. בעיתון הרשמי של הממשלה הזמנית שפורסם בו ביום הופיע נוסח ההכרזה תחת הכותרת: "הכרזה על הקמת מדינת ישראל". כותרת זו שובצה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק שהעניקו בשנת 1992 מעמד משפטי מחייב לעקרונותיה של ההכרזה. למרות שמה הרשמי של ההכרזה פשט בציבור הרחב דווקא הכינוי: "מגילת העצמאות". יתכן וצורתה הגרפית של ההכרזה, סוג הנייר עליו נכתבה, אורכו גופן המילים הם ששיוו להכרזה דמות של מגילה ואולי היה זה מקומן של המגילות התנכיות בסיפורו קורותיו של העם ובמחזור חגיו ומועדיו. כך או כך, הקמתה של מדינת ישראל זכתה את העם היהודי במגילה נוספת, המספרת את קורותיו והמפרטת את תקוותיו ושאיפותיו.

 

לרגל יום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל ממשיכה התנועה הרפורמית בישראל במהלך לשילוב קריאתה של מגילת העצמאות בבתי הכנסת במהלך תפילות יום העצמאות ובכינוסים הציבוריים לציון היום. במסגרת מהלך זה שולבו בפסקאות המגילה טעמי המקרא המסורתיים, המשמשים לקריאתן של המגילות ביתר חגי הלוח העברי.

 

שילובם של הטעמים המסורתיים – סימני הפיסוק העתיקים של השפה העברית – נועד להציג את מגילת העצמאות כאחד מן המסמכים המכוננים של העם היהודי, המבטא במילותיו של המשקל ההיסטורי הסגולי של הקמת המדינה בתום אלפים שנות גלות. בנוסף נועד המעשה להטמיע את קריאתה של המגילה, כמרכיב מרכזי של החג וכדרך להעשיר את מנהגיו ואופן ציונו, וכן לבצר את מעמדה של המגילה וערכיה בקרב הציבור הישראל ובני העם היהודי ברחבי העולם.

 

עם שילובם של הטעמים בפסקאות המגילה המרכזיות, הוקלטה קריאתן המוטעמת של פסקאות אלו בשני נוסחים. הראשון – נוסח הטעמים המשמש לקריאת ספרי הנביאים, לרבות נבואות הנחמה ושיבת ציון. השני – נוסח הטעמים המשמש לקריאת מגילות התנ"ך במועדיו השונים של הלוח העברי. על יסוד המנהג לקרוא את פסוקי מגילת אסתר העוסקים בגלות יהודה בניגוניה של מגילת איכה, הוקלטה הפסקה ממגילת העצמאות המזכירה את שואת יהודי אירופה, בניגון זה.

 

פסקאות המגילה המוטעמות ונוסחי הקריאה נשלחו לקהילות היהדות המתקדמת בישראל ובעולם והוצגו ברשת האינטרנט, מתוך תקווה לייסודו של מנהג חדש, המעטר גם את חגיגות העצמאות במנהג המסורתי של מקרא מגילה – מגילת העצמאות.

 

ערב חג העצמאות מופצת מגילת העצמאות המוטעמת בלווית ההקלטה של הקריאה בקרב קהילות היהדות המתקדמת ובקהילות נוספות מכל זרמי היהדות בישראל ובעולם. קהילות אלו תוזמנה לשלב את קריאת המגילה בהתכנסויות התפילה לציון החג. חלק מן הקהילות אף יקדימו לקריאת המגילה את ברכת "שעשה נסים לאבותינו" וברכת הזמן (שהחיינו) כנהוג בקריאת מגילת אסתר. בנוסף יוצג נוסח המגילה באתרי אינטרנט, תוך קישור להקלטת הקריאה, וזאת לטובת השמעתן במוסדות חינוך וציבור ובמסגרת חגיגות העצמאות.

 

תודתנו נתונה לרב יהורם מזור ולד"ר עמנואל אלון שטרחו על הטמעת הטעמים בכל פסקאות המגילה, לרבה גליה סדן, לרבה מירה חובב, לנח איתן ולדב אברמסון על עזרתם הרבה בהטעמה, בהקלטת הקריאה והבאתה לדפוס.

 

 

This Website was developed by DOMIM-aLike -  

the IMPJ’s Israel-Diaspora relations project, promoting congregation-to-congregation partnerships worldwide

 

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey YouTube Icon